User:Wolf2191/Pappos

From Wikipedia, the free encyclopedia

ירושלמי - מסכת בבא בתרא פרק ה

נישמעינ' מהדא מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע שהיו מהלכין בדרך וראו את יהודה בן פפוס משתקע ובא

כנגדן אמר רבן גמליאל לר' יהושע מי זה שמראה עצמו באצבע אמר לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים.  ר


בבלי - מסכת שבת פרק יב

תניא אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים {בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל סטדא בועל פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אמו סטדא אמו מרים מגדלא שיער נשיא היא כדאמרי בפומבדיתא סטת דא מבעלה}: ירושלמי - מסכת קידושין פרק ד

מכיון שלא נטמאה טהורה ולא כיהודה בן פפוס שנועל דלת בפני אשתו. אמר ליה נהוגין הוון אבהתך עבדין כן.


בבלי - מסכת גיטין פרק ט תניא היה רבי מאיר אומר כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא

בבלי - מסכת ברכות פרק ט י עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה אמר ליה עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות {הרשעה} אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום אמר להם מפני מה אתם בורחים אמרו לו מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם אמרו לו אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות לא פקח אתה אלא טפש אתה ומה במקום חיותנו אנו מתיראין במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה אף אנחנו עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה (דברים ל) כי הוא חייך ואורך ימיך כך אם אנו הולכים ומבטלים ממנה עאכ"ו אמרו לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לר"ע וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים בשעה

R' Solomon Judah Leib Rappaport in his letters (Igrot Shir- [1]} understands this as a polemic of the Tiberian Masoretes against Christianity. The term "went out" was a euphemism for a harlot (cf. the Targumim on the word Zonah). The Tiberian Masoretes, who lived in 7th century Roman Palestine dominated by Christians most likely had to hear as a "proof" to Christianity the verse in Isaiah 7,14 "Therefore the Lord himself will give you a sign: behold, a virgin shall conceive" (Standard American translation) as referring to the "virgin" birth of Jesus. Almah is translated by Christians as "a virgin", whereas Jews translate it as a young woman (cf. Proverbs 30,19). Thus the Masoretes took this opportunity to say what they really believed about the virgin birth by translating and arranging the content of these three verses to say that "a young woman (i.e. Mary), went out (i.e. committed adultery), was called mother (the mother Mary) and gave birth to a son (i.e. Jesus)." It's sign is in the order of the day (i.e. everyday life) is referring to the debates that the Christians would incite on this subject